מרצה רגיל שואל: "איך אני מספר?" מרצה מומחה שואל: "מה אני צריך לספר?".

רוצים לדעת איך לגרום לאנשים להבין מה שאתם רוצים מהם?

בבקשה: לפעמים יש לנו דבר מה מאוד חשוב להגיד לאישה/לבעל, לחבר בעבודה או לילדים. זה דחוף. הרי קרה כך וכך ולכן אנחנו חייבים להגיד עכשיו את מה שעל ליבנו.

אבל הי. סטופ. לא כל שעה כשרה לדיבורים. אפילו אם יש לנו הערה חשובה מאוד, צריך לדעת מתי להגיד אותה.

בפרשת השבוע משה רבינו אוסף את כל עדת בני ישראל ואומר לפניהם את מה שה' מצווה. מספר לנו רש"י שכל זה קרה רק אחרי יום כיפור. שואל הרבי מליובאוויטש למה הוא לא מצווה אותם את דברי ה' מיד כשהוא יורד מן ההר?

עונה הרבי כי בימים האלה שבין קבלת התורה ליום כיפור הם היו עסוקים בעבודת הסליחה והתקרבות לה' ולכן לא היה שייך לצוות עליהם דברים חדשים.

מכאן נלמד מסר לאומנות הדיבור: אם אנחנו רוצים להגיד איזה הערה חשובה, אנחנו צריכים לבדוק מתי השעה המתאימה להגיד אותה. זה יכול להיות, נניח, רק אחרי מריבה. צריך לבדוק לפני האם האדם שלו אנחנו רוצים לתת את ההערה, פנוי מטרדות. האם הוא 'זמין' לשמוע את מה שאנחנו רוצים לומר לו. מתי מתאים לגשת אליו? לפני הקפה של הבוקר (לא מומלץ) או אחרי ארוחת צהריים. לפני העבודה או דווקא שהוא מסיים.

אם נזכור את הכלל הזה – בטוחני כי הדברים שנגיד יהיו הרבה יותר אפקטיביים.

ומילה אחרונה, באותו עניין: לפעמים אנחנו שומעים את מה שאנחנו רוצים לשמוע.. אותו דבר גם בסיפורים. לפעמים אנחנו מספרים את מה שאנחנו רוצים לספר. אז גם יש לשים לב מתי לספר, אבל גם לבדוק עם עצמנו מה לספר. מה יגרום לאיש שיחנו להבין את מה שאני רוצה ממנו. שישמע את מה שהוא רוצה לשמוע.

לסיכום, עלינו לשים לב איך הדברים יתקבלו על השומע גם מבחינת הטיימינג וגם מבחינת מה שנאמר בטיימינג הנכון..

בתקווה שאכן תפסתי אתכם בטיימינג הנכון.